החלטה בתיק תע"א 1762-09

1.         בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדיו מיום 5.5.12 במסגרתו חייב בית הדין את המבקשת בתשלום סכומים שונים למשיב לפי הסכם עבודה שנערך בין הצדדים ומאידך דחה את תביעתה הנגדית של המבקשת לחיוב המשיב בתשלום פיצוי בגין נזקים שלטענתה גרם לה.

2.         המבקשת טוענת כי טובים סיכוייה לזכות בערעור ומצביעה על טעויות שונות שטעה לטענתה בית הדין במסגרת פסק הדין בהקשר המשפטי והעובדתי.

אשר למאזן הנוחות - טוענת המבקשת כי הנזק שיגרם לה, ככל שלא יעוכב הביצוע ויתקבל ערעורה - עולה בהרבה על הנזקים שיגרמו למשיב.  שכן, תשלום הסכום שנפסק לחובתה בסך של 136,000 ש"ח " עלול להביא לטלטלה במבקשת ולפגיעה ממשית ארוכת טווח עד כדי קריסה ו/או אי יכולת שיקומה, נזק שלא ניתן יהא לתקנו ו/או למזערו לאחר מעשה ו/או להשיב את המצב לקדמות.ו"

כמו כן טענה המבקשת כי ככל שיוודע דבר "הטלטלה" לאחרים הרי שהדבר יפגע במונטין שלה  אותו רכשה משך שנים, באופן שיגרום לה נזק בלתי הפיך .

מאידך טענה - כי למשיב לא יגרם כל נזק  אם יעוכב הביצוע.  שכן, מצבו יוותר על כנו. כן טענה כי נוכח גובה הסכום בו מדובר יכול ויקשה על המשיב להשיבו למבקשת אם וכאשר יתקבל הערעור.  

3.         המשיב התנגד לבקשה. שכן לטעמו, קלושים סיכוייו של הערעור. בנוסף טען כי הטענות שהעלתה המבקשת לעניין הנזק הבלתי הפיך שיגרם לה נטענו באופן סתמי ואין בהם דבר.

4.         אשר לדעתי יאמר כך:

המבקשת הפנתה לעניין הכללים שצריכים להתוות את שיקול דעתו של בית הדין, בבואו להכריע בבקשה לעיכוב בצוע פסק דין, להחלטה שניתנה על ידי כב' הנשיא גרוניס בע"א 2841/07 מנהל מקרקעי ישראל נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה ואח' (מיום 25.8.08) ומשכך נפנה אף אנו לכללים אלה כפי שצוטטו גם בבקשה לאמור:  

"הכרעה בשאלת עיכוב ביצועו של פסק דין מורכבת מאיזון ושיקלול בין שני גורמים - סיכויי הערעור ומאזן הנוחות (ראו, למשל, ע"א 7688/06 גולדנברג נ' מכבי שירותי בריאות כללית ([פורסם בנבו], החלטה מיום 25.9.06); רע"א 8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ ([פורסם בנבו], 21.1.07), פיסקה 9). במקרה שבפנינו, המחלוקת בין הצדדים היא משפטית במהותה וקשה להעריך בשלב זה מה סיכויי הערעור. עם זאת, ניתן לקבוע כי על פני הדברים אין מדובר בערעור חסר יסוד. די בכך על מנת שלא לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע על רקע סיכויי הערעור (ראו, ע"א 6146/00 עיריית תל אביב יפו נ' אהובה ([פורסם בנבו], החלטה מיום 19.11.00), פיסקה 8)). על ההכרעה ליפול, אפוא, בעיקר על פי מאזן הנוחות. השאלה המרכזית הנבחנת בגדר מאזן הנוחות היא האם עלול המערער להיתקל בקושי להשיב את הגלגל לאחור, אם יזכה בערעורו. עם זאת, לעתים ניתן משקל מסוים גם להשלכה שיש לפסק הדין על הצדדים בתקופת הביניים עד להכרעה בערעור (רע"א 8317/06 הנ"ל, פיסקה 10; ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה תל אביב, פ"ד נג(1) 187 (1999))."

אלא שבנוסף לדברים אלה וממש בהמשך להם הוסיף כב' הנשיא גרוניס גם את הדברים הבאים, שלא צוטטו על ידי המבקשת. אותם דברים שהינם בגדר "מושכלות יסוד" הצריכים להכרעה בבקשה זו לאמור:

" ההחלטות שעיכוב ביצוען מבוקש משיתות חיוב כספי. בפסיקה נקבע כי החלטות ופסקי דין מסוג זה יעוכבו לעתים חריגות בלבד (למשל, בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג )" (ההדגשה הוספה נ.ר).*

משמעות הדברים היא - כי זה אשר מבקש לעכב את ביצעו של פסק דין המשית עליו חיוב כספי נדרש לשכנע את בית הדין בקיומם של תנאים הממצבים את בקשתו בגדר אותו חריג לכלל. בהקשר זה אין די  בטענה סתמית לפיה, עלולים להגרם למבקשת "טלטלה" ונזקים בלתי הפיכים אלא - יש להביא לכך ראיות ממשיות הנתמכות בנתונים כספיים רלוונטים, כאלה המלמדים למשל על נפח הפעילות של המבקשת, נכסיה הנזילים ותזרים המזומנים שלה. במקרה דנן, הסתפקה המבקשת בהקשר זה בטענות כלליות וסתמיות שלא ניתמכו בראיה ממשית ואובייקטיבית.

המבקשת אף לא הציגה לבית הדין כל ראיה לכך שיקשה על המשיב להשיב לה את הסכום שנפסק לזכותו במידה ויתקבל ערעורה.

5.         משכך ולאור הכללים שנזכרו לעיל, די בטעמים אלה כדי לדחות את הבקשה  וזאת, ללא     צורך להידרש לסיכוייו של הערעור הטומן בחובו כאמור שאלות משפטיות ועובדתיות.

לאור האמור, הריני דוחה אפוא את את הבקשה לעיכוב ביצוע.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ג , ( 06 פברואר 2013 ), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: